כמו בכל שנה ספקות ותקוות מלווים את טיוטת תקציב המדינה לשנת 2026, שבמרכזה ניסיון לאזן בין צרכי הביטחון, יעד הגירעון, החזרת אמון בשווקים, הקלות מס נרחבות לאזרחים, לבין צעדים כגון הרחבת בסיס המס ואכיפה מחמירה מול משכירי דירות וענפים לא מדווחים.
שר האוצר מנסה להציג חזון של תיקון כלכלי מהיר, המושתת על אחריות תקציבית, שינוי במערכת המסים והמרת תקציבי חירום בהשקעות אזרחיות. אך מאחורי ההצהרות עומדות יוזמות שנויות במחלוקת, כולל חובת דיווח על שכר דירה נמוך, מס יסף על שבח נדל"ני, מיסוי טיסות לחו"ל והגבלות על החזקת מזומן. המאמר יסקור את עיקרי ההצעות ואת מטרותיו.
מיסוי, פיננסים ונדל"ן
שינוי מדרגות המס
טיוטת התקציב לשנת 2026 כוללת שינויים משמעותיים במדרגות מס ההכנסה, שמטרתם להקל על מעמד הביניים. על פי ההצעה, מדרגת המס של 20% תתרחב עד להכנסה חודשית של 19,000 שקל (במקום 16,150 שקל כיום), כך שמדרגת המס של 31% תחל רק משם ותמשיך עד 25,100 שקל (במקום 22,440 שקל כיום). התוצאה תהיה חיסכון במס לבעלי שכר בינוני-גבוה.
מס חברות
האוצר מקדם את יישום כללי פילאר 2 של ה-OECD, המחייבים מס חברות מינימלי של 15% על תאגידים רב-לאומיים בעלי הכנסות של מעל 750 מיליון יורו. המהלך מבקש לבלום את המרוץ לתחתית בין מדינות בהצעת שיעורי מס נמוכים. ישראל צפויה להפעיל זכות ראשונה לגביית המס המינימלי על חברות הפועלות בתחומה, תוך הבטחת רשת תמריצים להקלת המעבר.
שימוש בערבויות חוץ בנקאיות ברשויות המקומיות
החברה למשק וכלכלה (משכ"ל) של הרשויות המקומיות פותחת את שוק הערבויות במכרזים מוניציפליים לתחרות. מעתה ניתן להעמיד ערבויות חוץ-בנקאיות מגופי אשראי חוץ בנקאיים. פתרון זה חוסך עלויות, משחרר נזילות ומקל על עסקים קטנים ובינוניים לגשת למכרזים.
ערבויות מסוג זה כגון אלה של חברת RentSafe, זולות יותר, אינן דורשות פיקדון, מונפקות במהירות, ולעיתים גם כנגד נכסים לא כספיים. שיתוף הפעולה צפוי להרחיב את מעגל הזכיינים, להגדיל את מספר ההצעות ולהוריד מחירים. בנוסף, כניסת שחקנים חדשים מביאה עמה פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, שקיפות וכלים דיגיטליים שישפרו את ביצועי הרשויות המקומיות.
נדל"ן
ההצעה כוללת מספר תיקונים בתחום –
- שינויים במדיניות הדיור והתשתיות כגון צמצום ההקצאה לשכירות לטווח ארוך, שינוי ייעודי קרקע ליד תחנות מטרו, והקמת מערכת ביוב מרכזית. כמו כן, המדינה לא תחויב עוד להקצות 30% מהדירות להשכרה, ותוכל להפחית זאת לפי הערכת שמאי ממשלתי ודרישות הוותמ"ל.
- חובת דיווח על כלל הכנסות מהשכרת דירות, גם כשמדובר בסכומים הנמוכים מתקרת הפטור (5,654 ₪). כיום, בעלי נכסים המדווחים רשמית על הכנסה נמוכה אינם חייבים לדווח, ויוזמה זו נועדה להתמודד עם התחמקות שיטתית מדיווח מצד מי שעוברים את הסף אך מצהירים אחרת. לפי ההערכות, החלת חובת דיווח מלאה צפויה להניב בין 50 ל-130 מיליון שקלים לשנה. בנוסף, התקציב כולל הצעה לחייב פלטפורמות כמו Airbnb ו-Booking להעביר מידע לרשות המסים על עסקאות השכרה לטווח קצר.
- השלמת אישור החוק המכיל שבח במכירת דירה במסגרת חישוב ההכנסה החייבת במס היסף. המשמעות – הטלת מס יסף נוסף של 2% על הרווחים, מעבר למס השבח הרגיל שמשקיעי נדל"ן שמוכרים דירות שאינן למגורים יחויבו בו.
- הטלת מס רכוש בשיעור של עד 1.5% על קרקעות פנויות שאינן חקלאיות. המהלך נועד לעודד בעלי קרקעות ליזום בנייה ולהגדיל את ההיצע בשוק הדיור, ובכך להיאבק ביוקר המחיה ובמחסור הנדל"ני.
מאבק בהון השחור: רגולציה על ניכיון שיקים והחזקת מזומן
טיוטת התקציב לשנת 2026 כוללת צעדים משמעותיים במאבק בהון השחור, ובהם תיקון לחוק צמצום השימוש במזומן שיאסור ניכיון שיקים במזומן, גם כאשר מדובר בגופים פיננסיים מפוקחים. לפי משרד האוצר, ניכיון שיקים הפך בשנים האחרונות לכלי פופולרי להעלמות מס, במיוחד על ידי מי שמנפיק חשבוניות פיקטיביות כדי לנפח הוצאות או להסתיר הכנסות.
המהלך נועד לסגור פרצה רחבה בחוק, שנוצלה על ידי רשתות של מעלימי מס והלבנות הון, תוך פיקוח לקוי על תנועות כספים גדולות הנעשות במזומן. נוסף לכך, האוצר מחייה את היוזמה להגבלת החזקת מזומן, שלא יעלה על 200 אלף שקלים, לאחר שהצעה דומה הונחה בעבר בפני ועדת הכספים אך לא קודמה.
צעדי התייעלות בפנסיה התקציבית ובמערך המילואים
כחלק מהניסיון לאזן את הגידול בתקציב הביטחון, יש בהצעה שורת רפורמות שמטרתן לייעל את התקציב הביטחוני ולצמצם הטבות חריגות, בעיקר בקרב גמלאי וכוחות הביטחון. אחד הצעדים המרכזיים הוא ביטול הפטור ממס על מענקי פרישה למקבלי פנסיה תקציבית, פטור שהעניק יתרון מהותי לגמלאי מערכת הביטחון על פני שאר ציבור הפורשים. כעת, לפי ההצעה, מענק השחרור יחושב כחלק מתקרת ההון הפטור ממס (כ-882 אלף שקלים), מהלך הצפוי להניב כ-150 מיליון שקלים בשנה לקופת המדינה.
בנוסף, יופחתו בהדרגה חודשי ההסתגלות, חופשת השחרור בתשלום מלא הניתנת כיום לפורשים מכוחות הביטחון, עד לביטולה המלא ב-2028, דבר שיחסוך כ-158 מיליון שקלים בשנה.
עוד מוצע לבטל את גילום הטבת הרכב הצמוד, תוספת שכר חריגה שאינה קיימת בשום גוף אחר בשירות המדינה, וכן את הנופש המסובסד למערך הלא-לוחם, שאמורים להניב כ-300 מיליון שקלים בשנה.
במקביל, האוצר מבקש להסדיר את מנגנון שירות המילואים באמצעות קביעת תקרות ברורות לימי שירות שנתיים לפי דרגה ותפקיד. המטרה היא לצמצם את הגיוסים המיותרים ולהתייעל נוכח ההנחה שגיוסי המילואים בשנים הקרובות יישארו גבוהים ביחס לעבר.
הגדלת רזרבת הגז: בין ביטחון אנרגטי לתחרות בשוק המקומי
טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025 כוללת שורת צעדים שנועדו לשנות את מאזן הכוחות במשק הגז של ישראל, בראשם העלאה זמנית של חובת שמירת הגז לשוק המקומי מ-440 ל-515 מיליארד מ"ק. מטרת המהלך, שמבוסס על המלצות הוועדה הבין-משרדית לתכנון משק הגז, היא להבטיח אספקת גז סדירה למשק המקומי עד 2048, תוך שמירה על אופק ייבוא עתידי והסתמכות על אנרגיה מתחדשת.
השינוי מבקש להתמודד עם אתגרים גוברים בתחום הביטחון האנרגטי, על רקע החשש מתלות בייצוא, תשתיות פגיעות, והאטה בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. על פי ההצעה, אם ישראל תעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030 (או 2031, בהתאם למועד אישור התקציב), תחזור הרזרבה לרמה הקודמת.
בנוסף, האוצר מציע לעודד תחרות בין מאגרי "לווייתן" ו"תמר", שמוחזקים בחלקם על ידי שותפויות חופפות, באמצעות חיובם לנהל מו"מ נפרד עם הצרכנים המקומיים, דבר שנועד להציף את השוק בהיצע וללחוץ על המחירים.
צעד משמעותי נוסף הוא הדרישה לאישור ממשלתי מורכב (שר האוצר, החוץ, האנרגיה והמל"ל) על כל היתר ייצוא חדש, פעולה שמחדדת את הצורך באיזון בין רווחיות השותפויות לבין האינטרס הלאומי.
תחבורה
קבלת תווי הנכה
על פי ההצעה משרד התחבורה יחדל מלבצע בדיקות רפואיות למבקשי תג נכה, ויתבסס על קביעות רפואיות של ביטוח לאומי, משרד הביטחון או משרד העבודה. כך, תהליך ההנפקה יתייעל ויתבסס על החלטות גופים מוסמכים, למעט במקרים של תושבי חוץ שייבחנו ישירות על ידי רופאי משרד הרישוי. המהלך יחייב תיאום נהלים חדשים ובדיקת כלל תגי הנכה שניתנו בעבר.
תעופה
המדינה מציעה להקים שדה תעופה משלים לנתב"ג שיופעל על ידי חברה פרטית. מדובר בפריצת דרך בת עשור של דיונים, שנועדה לתת מענה לצפי העומס בנתב"ג עד 2040. השדה החדש לא ינוהל על ידי רשות שדות התעופה אלא באמצעות זיכיון פרטי. במקביל, מוצע להטיל מס חדש על טיסות יוצאות מישראל, במטרה לצמצם את נזקי פליטת הפחמן.
פיתוח נמלי חדרה ואשקלון
טיוטת התקציב לשנת 2026 כוללת מהלך אסטרטגי לפיתוח התשתיות הימיות של ישראל, בדמות הקמה של שני נמלי ים מסחריים חדשים, באשקלון ובחדרה. הנמלים יוקמו על בסיס שטחים ותשתיות קיימים של חברת החשמל, וישמשו כנמלים מסחריים לכל דבר, במטרה להקל על העומס בנמלים הקיימים ולהגדיל את קיבולת הסחר הימי של ישראל.
המהלך צפוי להתבצע באמצעות הסרת החזקה של חברת החשמל על השטחים הרלוונטיים והעברתם לחברת נמלי ישראל. לשם כך, משרד התחבורה יוביל את תהליך גיבוש ההסכמות בין חברת החשמל לבין חברת נמלי ישראל, במטרה לסיים את העברת הזכויות עד סוף מרץ 2026. המסמך מציין כי ההעברה תכלול גם את שטחי התפעול וגם את שטחי העורף, הקריטיים לתפקוד השוטף של נמל מסחרי.
תפעול הנמלים יתבצע על ידי המגזר הפרטי, באמצעות מכרזים פומביים. מדובר במהלך שיש לו פוטנציאל כלכלי אזורי נרחב שכן הוא יאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק, יתרום לתחרות, יצמצם עלויות לייבוא וייצוא, ויחזק את הכלכלה המקומית באשקלון, חדרה וסביבתן.
עידוד הסקטור הביטחוני
הממשלה מציעה בחוק ההסדרים להקל על ייצוא ביטחוני ישראלי באמצעות קיצור זמני קבלת רישיון לייצוא נשק ל-30 יום בלבד, במקום מגבלות פתוחות כיום. בנוסף, התעשיות הביטחוניות, כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית, יוכלו לרכוש או להקים חברות חדשות בקלות רבה יותר, מהלך שנועד לחזק את כושר התמרון העסקי וההתמודדות בשוקי חוץ.
השורה התחתונה
טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 פורסת תכנית רחבת היקף שמבקשת להתמודד עם אתגרים מבניים בכלכלה הישראלית, מרפורמות מס ועד שינויים בתחבורה, משק האנרגיה, תשתיות וביטחון. מדובר בצעדים אשר בתיאוריה מציגים כוונות לשיפור היעילות הממשלתית, לעידוד תחרות ולהתאמת המדיניות הכלכלית למציאות משתנה.
אולם, לצד המהלכים המרשימים על הנייר, עולות הסתייגויות מהותיות: לא ניכרת השקעה מספקת ביצירת מנועי צמיחה חדשים, לא נראית מדיניות אקטיבית נגד ריכוזיות כלכלית, וגם הצעדים לצמצום הרגולציה, שכה חיוניים לעסקים קטנים ולמגזר הציבורי, נותרים מצומצמים מדי.
מעבר לכך, השאלה המרכזית איננה רק מה כתוב בטיוטה, אלא האם הממשלה תצליח להוציא את התוכניות לפועל. כאן, בין כוונה לביצוע, תימדד עוצמתה הכלכלית והפוליטית של הממשלה, ובעיקר, מידת מחויבותה לרפורמות אמת.
לצד השינויים הפיסקאליים והרגולטוריים שמציג חוק ההסדרים, נדרש גם מערך תשתיתי וכלכלי שיאפשר לעסקים לעבור את התקופה בהצלחה. דווקא כשהרגולציה מתהדקת והמכרזים נפתחים לתחרות, פתרונות ערבויות חוץ־בנקאיים – כמו אלה של RentSafe – הופכים לכלי אסטרטגי: הם משחררים אשראי בנקאי, מזרזים השתתפות במכרזים ומאפשרים נזילות מיידית בלי פיקדון. בעידן שבו יוזמות ממשלתיות מבקשות לייעל את המשק – RentSafe מעניקה לעסקים את הכוח לפעול מהר, לצמוח בתנאי אי־ודאות, ולהפוך שינוי לרווח.
