מלחמות אינן משפיעות על שדות הקרב בלבד. הן משנות גם את התנהגות המשקיעים, את החלטות הצרכנים ואת הכיוון של הכלכלה כולה. מבצע “שאגת הארי” ממחיש פעם נוספת עד כמה הכלכלה הישראלית פועלת בתוך מערכת עדינה של קשרים בין ביטחון, שווקים פיננסיים והכלכלה הגלובלית. בתוך ימים ספורים בלבד ניתן היה לראות כיצד אירוע ביטחוני מקומי מתורגם לתנודות במחירי הנפט, לשינויים בשערי המט"ח ולתגובות בשוקי ההון בעולם.
עבור משק קטן ופתוח כמו ישראל, משתנים אלו אינם נתונים תיאורטיים בלבד. עלייה במחירי הנפט מתורגמת כמעט מיד לעלויות תחבורה וייצור גבוהות יותר. שינוי בשערי המט"ח משפיע על רווחיות היצואנים ועל מחירי היבוא. תנודתיות בבורסות העולם משפיעה על זרימת ההון, על השקעות ועל האמון של משקיעים בינלאומיים. שיתוק מערכת החינוך וגיוס מילואים רחב משפיעים באופן יום יומי עמוק על צרכנים ועסקים כאחד.
מבצע “שאגת הארי” התרחש בדיוק בצומת שבו הכלכלה העולמית כבר הייתה רגישה לאי־ודאות.: שווקי האנרגיה תנודתיים, שערי המטבע משתנים במהירות והשווקים הפיננסיים מגיבים כמעט בזמן אמת לכל אירוע גיאו־פוליטי. לכן, כדי להבין את ההשפעה האמיתית של המבצע על הכלכלה הישראלית, צריך להסתכל לא רק על הפעילות הביטחונית עצמה, אלא על מכלול רחב של גורמים, מהבורסות בניו יורק ולונדון ועד למחירי הדלק בתחנות בישראל.
כיצד משפיעים השינויים בכלכלה העולמית?
מחירי הנפט והגז
כל שנה עוברים דרך מיצרי הורמוז כ-20-25 אחוז מהנפט והגז העולמיים. לכן, סגירת המיצרים לתקופה לא ידועה מביאה בהכרח לעליית מחירים באופן המשפיע בצורה מיידית וישירה על כלכלת העולם וישראל.
כך, מאז תחילת המלחמה חזינו בתנודה חריפה מאוד בשווקי האנרגייה – זינוק של הנפט מעל 100 דולר ואף קרוב ל־120 דולר לחבית, ואחר כך נפילה חזרה לאזור 95-100 דולר על רקע ציפיות לרגיעה, כאשר מחירי הגז הטבעי נדו באופן קיצוני לא פחות. בעוד שבתחום הגז הטבעי ישראל מחוסנת יחסית להשפעות השוק העולמי, ההשפעה על ישראל בתחום הנפט ברורה. נפט יקר יותר מעלה את עלויות הדלק, התחבורה, השינוע והייצור, ועלול להחזיר לחצי אינפלציה דווקא בתקופה שבה האינפלציה המקומית התמתנה. לפי הערכות מומחים רבים, כל עלייה של 10% במחיר הנפט עלולה לגרוע כ־0.15–0.20 נקודת אחוז מצמיחת התמ״ג; לישראל, כמשק קטן ופתוח, הפגיעה יכולה להגיע דרך יוקר מחיה, עלויות עסקיות ופגיעה בביקוש.
הבורסות בעולם
כשמחירי האנרגיה מזנקים והחשש מהסלמה אזורית עולה, שוקי המניות בארה״ב ובאירופה נחלשו, ובהמשך התאוששו מעט כשמחירי הנפט וגז התייצבו באופן יחסי. זו נקודה חשובה לישראל, שכן כאשר השווקים הגלובליים יציבים, קל יותר לחברות ישראליות לגייס הון, למשקיעים זרים להישאר חשופים לישראל, ולמוסדיים המקומיים ליהנות מסביבה פיננסית פחות לחוצה. מנגד, אם התנודתיות תחזור, חברות ישראליות, בעיקר טכנולוגיה, תעשייה ויצוא, עלולות להתמודד עם סנטימנט זהיר יותר ועם שוק הון יקר ופחות נדיב.
שער המט"ח
מבחינת ישראל, שקל חזק הוא חרב פיפיות. בשוק כבר נשמעות הערכות שער שנע סביב 3.14 שקלים לדולר ואף קרוב לשיאי חוזק רב־שנתיים. שקל חזק מקל על יבוא, מסייע לרסן אינפלציה ומוזיל חלק מעלויות האנרגיה והמוצרים המיובאים. מצד שני הוא פוגע ביצואנים, במיוחד בתעשייה, בהייטק ובחברות ביטחוניות שמכניסות בדולרים ומשלמות חלק גדול מהוצאותיהן בשקלים. לכן, אם הדולר ימשיך להיחלש מול השקל, המשק ירוויח בצד האינפלציוני אבל ירגיש לחץ גובר בצד היצוא והרווחיות.
המשמעויות על המשק
הפעילות העסקית
אחת ההשפעות המיידיות של מבצע צבאי היא האטה בפעילות הכלכלית באזורים שנמצאים תחת איום ביטחוני. עסקים קטנים ובינוניים, מסעדות, חנויות, תיירות ופנאי, הם בדרך כלל הראשונים להיפגע. כאשר אזרחים נשארים בבית, מבטלים נסיעות או נמנעים מקניות שאינן חיוניות, ההכנסות של עסקים רבים יורדות באופן חד.
במקרים רבים גם שרשראות האספקה נפגעות. עובדים נעדרים בשל גיוס מילואים, מפעלים פועלים בתפוקה חלקית, וחברות שירות מתקשות להמשיך פעילות מלאה. למרות זאת, הניסיון מלמד כי מדובר לרוב בפגיעה קצרה יחסית. לאחר סיום שלב הלחימה או הירידה במתיחות, הצריכה חוזרת בהדרגה, ולעיתים אף נרשמת “קפיצת ביקוש” כפיצוי על תקופת ההאטה.
שוק העבודה
מבצע צבאי גדול מוביל בדרך כלל לגיוס מילואים רחב המשפיע באופן ישיר על שוק העבודה. עובדים רבים נעדרים ממקומות העבודה לתקופות שונות, מה שמכביד על חברות, במיוחד במגזר הפרטי. עסקים קטנים וחברות טכנולוגיה, שתלויות בכוח אדם מקצועי מצומצם, עשויים להרגיש זאת במיוחד.
עם זאת, השפעת הגיוס אינה תמיד שלילית לחלוטין מבחינת נתוני המאקרו. לעיתים שיעור האבטלה אף נשאר נמוך, משום שהעובדים המגויסים עדיין נספרים כחלק מכוח העבודה. במקביל, הממשלה נוהגת להפעיל מנגנוני פיצוי למעסיקים ולעצמאים, שנועדו לצמצם את הפגיעה הכלכלית.
צריכה פרטית ושוק ההון
כאמור, תקופות של מתיחות ביטחונית מובילות לרוב לירידה זמנית בצריכה הפרטית. משפחות נוטות להימנע מהוצאות גדולות, לדחות רכישות ולהגביר את תחושת הזהירות הפיננסית. תחומים כמו תיירות פנים, מסעדנות, בידור וקניות לא חיוניות נפגעים במיוחד.
גם שוק ההון מגיב לעיתים במידה מסוימת של תנודתיות. משקיעים זרים ומקומיים עשויים להמתין להתבהרות המצב לפני קבלת החלטות השקעה חדשות. עם זאת, בשנים האחרונות הוכיח השוק הישראלי עמידות גבוהה יחסית לאירועים ביטחוניים, ובמקרים רבים הירידות הראשוניות מתמתנות במהירות כאשר ברור כי מדובר באירוע מוגבל בזמן.
ההוצאה הממשלתית וההשפעה הפיסקלית
מבצע צבאי משמעותי כרוך גם בעלויות תקציביות לא מבוטלות. המדינה נדרשת לממן פעילות מבצעית, חידוש מלאים צבאיים, ולעיתים גם פיצויים לעסקים ולאזרחים שנפגעו. כתוצאה מכך, הגירעון התקציבי עלול להתרחב בטווח הקצר.
עם זאת, חלק מההוצאה הביטחונית זורם חזרה למשק דרך התעשייה המקומית. חברות ביטחוניות ישראליות וקבלני משנה מקומיים נהנים מביקושים מוגברים לציוד, מערכות וטכנולוגיות. כך נוצרת לעיתים השפעה כלכלית מורכבת של הוצאה ממשלתית גבוהה מצד אחד, אך גם פעילות תעשייתית ותעסוקתית מוגברת מצד שני.
המשק הישראלי בין חוסן לאתגר
הניסיון של העשורים האחרונים בכלל והשנים האחרונות בפרט, מלמד כי הכלכלה הישראלית פיתחה רמת חוסן גבוהה יחסית לאירועים ביטחוניים. מבצעים צבאיים יוצרים זעזוע זמני, אך בדרך כלל אינם משנים את המגמות הכלכליות לטווח ארוך. המשק ממשיך לצמוח, החברות מסתגלות במהירות והצריכה חוזרת לשגרה.
עם זאת, כאשר אירועים ביטחוניים מתרחשים בתדירות גבוהה או נמשכים לאורך זמן, ההשפעה המצטברת יכולה להיות משמעותית יותר. השקעות עשויות להידחות, פרויקטים להיעצר, והגירעון התקציבי עלול להעמיק.
בסופו של דבר, השפעת מבצע “שאגת הארי” על המשק תלויה בעיקר במשך האירוע ובעומק ההסלמה. ככל שהאירוע מוגבל בזמן והמשק מצליח לחזור לשגרה במהירות, כך ההשפעה הכלכלית נותרת זמנית בלבד. אך אם המתיחות הביטחונית תהפוך למצב מתמשך, האתגר הכלכלי עלול להיות משמעותי יותר ולדרוש צעדי מדיניות שיחזקו את יציבות המשק בטווח הארוך.
