2026 מסתמנת כאחת השנים העמוסות ביותר שענף הבנייה, התשתיות והשירותים הציבוריים ראה בשנים האחרונות.
אחרי תקופה ארוכה של האטה, אי ודאות ומלחמות יותר קבלנים וספקים חוזרים להגיש מכרזים, לקחת פרויקטים חדשים ולהרחיב פעילות. המדינה ממשיכה לקדם פרויקטי תשתיות, רשויות מקומיות מפרסמות יותר עבודות, וחברות רבות מנסות לנצל את גל ההזדמנויות שנפתח בשוק.
על פניו, זו בדיוק הסיטואציה שכל עסק רוצה להיות בה: יותר הצעות, יותר זכיות, יותר פרויקטים.
אבל דווקא ברגע שבו העסק מתחיל לצמוח, מתחילה הבעיה שאף אחד כמעט לא מדבר עליה: הערבויות מתחילות להיערם.
וזה לא נגמר רק בערבות אחת.
בדרך כלל, התהליך מתחיל בערבות מכרז.
אחר כך מגיעה ערבות ביצוע.
ובחלק מהפרויקטים מתווספת גם ערבות טיב או בדק.
כל שלב כזה יכול להגיע עם דרישה לפיקדון, ריתוק הון או ניצול מסגרת אשראי. ככל שהעסק מצליח יותר וזוכה ביותר פרויקטים, כך יותר כסף ננעל בצד ולא באמת עובד בתוך העסק.
ערבות מכרז, ערבות ביצוע וערבות טיב: מה ההבדל?
עסקים רבים מגלים רק תוך כדי תהליך שזכייה בפרויקט היא רק ההתחלה מבחינת הדרישות הפיננסיות.
בשלב הראשון נדרשת בדרך כלל ערבות מכרז. המטרה שלה היא להראות רצינות ומחויבות בשלב הגשת ההצעה.
לאחר הזכייה בפרויקט, נדרשת ערבות ביצוע. זו כבר ערבות משמעותית יותר, שנועדה להבטיח שהקבלן או הספק יעמדו בהתחייבויות שלהם לאורך כל תקופת העבודה.
לאחר סיום הפרויקט, בחלק מהמקרים נדרשת גם ערבות טיב או בדק, שנועדה להבטיח טיפול בליקויים או אחריות על העבודה לתקופה נוספת.
כלומר, בפרויקט אחד העסק עלול למצוא את עצמו מתמודד עם כמה סוגי ערבויות לאורך חיי הפרויקט.
והמשמעות החשובה באמת היא זו:
ערבות ביצוע היא בדרך כלל הערבות הארוכה והכבדה ביותר מבחינת תזרים.
בעוד שערבות מכרז היא לרוב זמנית וקצרת טווח, ערבות ביצוע יכולה להישאר פתוחה חודשים ארוכים ולעיתים אפילו שנים, במיוחד בפרויקטי בנייה, תשתיות ותמ"א.
איך עובדת ערבות ביצוע?
ערבות ביצוע נדרשת לאחר הזכייה במכרז או לאחר חתימה על חוזה.
המטרה שלה היא להבטיח לגוף המזמין שהקבלן או הספק יעמדו בכל התחייבויותיהם לאורך הפרויקט.
בפועל, זו בטוחה שנועדה להגן על מזמין העבודה במקרים של:
אי עמידה בתנאי החוזה, עיכובים משמעותיים, כשל בביצוע או מצב שבו הקבלן לא מסוגל להשלים את העבודה.
זו הסיבה שערבות ביצוע לקבלן היא כמעט חלק בלתי נפרד מפרויקטים בתחומי בנייה, תשתיות, תחזוקה, שירותים ציבוריים, תמ"א 38 ורכש.
בדרך כלל, בשלב המכרז עצמו נדרשת ערבות מכרז בגובה של כ 2.5% עד 5% משווי הפרויקט. לאחר הזכייה, נדרשת ערבות ביצוע בגובה של כ 5% עד 7.5% משווי החוזה.
וכאן בדיוק מתחילה הבעיה התזרימית.
הבעיה שמתחילה בפרויקט השני
כשעסק מנהל פרויקט אחד בלבד, אפשר עוד להתמודד עם דרישות הבנק.
אבל ברגע שמתחילים לעבוד במקביל על כמה פרויקטים, המספרים מתחילים להצטבר במהירות.
ניקח דוגמה פשוטה:
קבלן זוכה בפרויקט ראשון בשווי 500 אלף ש"ח.
נדרשת ערבות ביצוע של 5% בגובה 25 אלף ש"ח.
אחר כך מגיע פרויקט נוסף בשווי 800 אלף ש"ח.
נדרשת ערבות נוספת של 7.5% בגובה 60 אלף ש"ח.
ואז מגיע פרויקט שלישי בשווי 600 אלף ש"ח.
עוד ערבות ביצוע של 5% בגובה 30 אלף ש"ח.
בסופו של דבר, 115 אלף ש"ח פשוט יושבים בבנק.
לא עובדים. לא מייצרים צמיחה. לא נכנסים לתפעול השוטף של העסק.
ועכשיו צריך לזכור:
במקביל לערבויות הביצוע, ייתכן שחלק מהפרויקטים עדיין מחזיקים גם ערבויות מכרז, ובהמשך יתווספו גם ערבויות טיב.
כלומר, עסק שצומח מהר יכול למצוא את עצמו עם כמה שכבות של ערבויות שרצות במקביל. עכשיו תוסיפו לזה שכר עובדים, ספקים, חומרי גלם, דלק, ציוד, מקדמות ועיכובי תשלום נפוצים בענף.
ופתאום עסק שנמצא דווקא בתקופת צמיחה מתחיל להרגיש לחץ תזרימי אמיתי.
למה זו בעיה דווקא עכשיו?
לפי נתוני בנק ישראל ומשרד האוצר, הממשלה ממשיכה בשנים האחרונות להרחיב השקעות ציבוריות ותוכניות תשתית כדי לתמוך בצמיחה ובהתאוששות המשק לאחר תקופת המלחמה וההאטה הכלכלית.
במקביל, ענף הבנייה עדיין מתמודד עם מחסור בכוח אדם, עלויות מימון גבוהות ועיכובים בפרויקטים.
המשמעות היא שעסקים רבים רוצים עכשיו לצמוח ולהיכנס ליותר פרויקטים, אבל דווקא בשלב הזה הבנק הופך לצוואר בקבוק.
כל ערבות חדשה מקטינה מסגרות אשראי, מרתקת עוד הון ופוגעת בגמישות של העסק.
לא מעט קבלנים וספקים מגלים שבשלב מסוים הם כבר לא מוגבלים מקצועית, אלא פיננסית.
ערבות ביצוע ריתוק הון: הבעיה שפחות מדברים עליה
אחד הדברים שפחות מדברים עליהם בענף הוא שערבויות לא פוגעות רק ברווחיות. הן פוגעות בנזילות.
כשחברה נדרשת להעמיד ערבויות בנקאיות למשך חודשים ארוכים או אפילו שנים עבור כל פרויקט בנפרד, חלק משמעותי מההון העצמי שלה פשוט נשאר “תקוע” כביטחון.
במקום להשתמש בכסף כדי להעסיק עובדים נוספים, לרכוש ציוד, להתרחב או להגיש הצעות חדשות, ההון נשאר קפוא.
זו בדיוק הסיבה שיותר עסקים מחפשים היום פתרונות של ערבות ביצוע ללא פיקדון.
מה האלטרנטיבה: ערבות חוץ בנקאית
בשנים האחרונות יותר עסקים בוחרים במודל של ערבות כשירות באמצעות פתרונות חוץ בנקאיים.
במקום לרתק סכומים גדולים או להעמיד פיקדון עבור כל ערבות בנפרד, המודל מבוסס בדרך כלל על תשלום חודשי, שמאפשר לעסק לשמור על ההון שלו לצורכי תפעול וצמיחה.
עבור עסקים שמנהלים כמה פרויקטים במקביל, המשמעות יכולה להיות דרמטית.
במקום לבחור איזה פרויקט לקחת ואיזה לוותר, אפשר במקרים רבים להחזיק כמה ערבויות במקביל בלי להקפיא סכומים משמעותיים.
זו הסיבה שיותר קבלנים בוחנים היום פתרונות של ערבות ביצוע ללא פיקדון, במיוחד בתקופה שבה היכולת להגיב מהר להזדמנויות היא יתרון תחרותי אמיתי.
שאלות נפוצות
כמה ערבויות אפשר להחזיק במקביל?
הדבר תלוי בגודל העסק, בהיקף הפעילות ובגוף שמעמיד את הערבות. עסקים רבים מחזיקים במקביל מספר ערבויות עבור פרויקטים שונים ובשלבים שונים של הפרויקט.
האם אפשר לקבל ערבויות לכמה פרויקטים שונים מאותו ספק?
כן. עסקים רבים עובדים מול גוף אחד שמרכז עבורם את כלל הערבויות לפרויקטים שונים.
מה קורה לערבות כשפרויקט מסתיים מוקדם?
לאחר שהפרויקט מסתיים והגוף המזמין מאשר את סיום ההתקשרות בהתאם להסכם, הערבות משתחררת בהתאם לתנאי החוזה.
לסיכום
2026 מביאה איתה יותר מכרזים, יותר פרויקטים ויותר הזדמנויות לעסקים בישראל.
אבל עבור עסקים רבים, האתגר האמיתי כבר לא יהיה למצוא עבודה, אלא להצליח לצמוח בלי לחנוק את התזרים בדרך.
הבעיה היא לא רק ערבות אחת, אלא הצטברות של ערבויות מכרז, ביצוע וטיב לאורך חיי הפרויקט, כשערבות הביצוע היא בדרך כלל הארוכה והכבדה ביותר מבחינה תזרימית.
היכולת לנהל כמה ערבויות במקביל, בלי ריתוק הון משמעותי ובלי להקפיא פיקדונות גדולים בבנק, יכולה להיות ההבדל בין עסק שנתקע לבין עסק שממשיך לצמוח.
מוזמנים ליצור איתנו קשר לבדיקת זכאותם לערבות חוץ בנקאית של רנטסייפ
