האטה כלכלית היא מחזורית. הצמיחה של ישראל לא.
הכותרות הכלכליות בחודשים האחרונים מתמקדות בעיקר בהאטה, באי הוודאות ובאתגרים שעומדים בפני ענף הבנייה. אלה אתגרים אמיתיים. המלחמה, המחסור בכוח אדם, עלויות המימון והסביבה העסקית המורכבת משפיעים על כל מי שפועל בענף.
אבל לצד כל אלה, יש עובדה אחת שלא השתנתה.
ישראל ממשיכה לצמוח.
היום חיים בישראל יותר מ־10 מיליון תושבים, ועל פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית המדינה צפויה להגיע לכ־15 מיליון תושבים סביב שנת 2048, ובתרחיש הביניים אף לכ־20 מיליון עד שנת 2065.
הנתונים האלה צריכים להעסיק כל מי שעוסק בבנייה, בתשתיות ובפיתוח המשק. כי אם בעוד עשרים או שלושים שנה יחיו כאן מיליוני אנשים נוספים, המשמעות היא שנצטרך יותר כבישים, יותר רכבות, יותר בתי חולים, יותר בתי ספר, יותר אזורי תעסוקה ויותר תשתיות ציבוריות.
השאלה כבר איננה האם יהיה בכך צורך.
השאלה היא האם אנחנו נערכים לכך כבר היום.
תשתיות הן לא הוצאה. הן השקעה בצמיחה.
בדרך כלל, כשמדברים על תשתיות, השיח מתמקד בתקציבים ובעלויות.
אבל זו הסתכלות חלקית בלבד.
תשתיות הן אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של כל כלכלה. הן מאפשרות לעובדים להגיע מהר יותר למקומות העבודה, מחברות בין אזורים שונים במדינה, תומכות בפעילות העסקית ומשפרות את הפריון.
זו גם הסיבה שקרן המטבע הבינלאומית הקדישה לנושא מקום מרכזי בדוח הכלכלי האחרון שלה על ישראל. בדוח מצוין כי למרות הגידול בהשקעות בשנים האחרונות, תשתיות התחבורה בישראל, ובמיוחד התחבורה הציבורית, אינן מדביקות את קצב גידול האוכלוסייה. קרן המטבע ממליצה להמשיך ולהגדיל את ההשקעה בתשתיות, בין היתר כדי לשפר את הפריון ולחזק את הצמיחה ארוכת הטווח של המשק.
במילים אחרות, גם כאשר המשק מתמודד עם אתגרים בטווח הקצר, ההסתכלות לטווח הארוך נשארת זהה: ישראל זקוקה ליותר תשתיות, לא לפחות.
דווקא בתקופות מורכבות צריך לחשוב קדימה
קל לקבל החלטות כשכל המדדים עולים. קשה יותר להמשיך להשקיע כשיש אי ודאות'אבל דווקא כאן נמדדת היכולת של מדינה לתכנן קדימה.
פרויקט תשתית גדול אינו נבנה בחודשים ספורים. לעיתים חולפות שנים ארוכות מרגע התכנון ועד שהציבור מתחיל להשתמש בו. לכן, כל עיכוב היום מורגש לעיתים רק בעוד עשור. קרן המטבע מציינת גם כי לצד האתגרים הביטחוניים והמחסור בכוח אדם, ישראל חייבת להמשיך לקדם רפורמות שיחזקו את הפריון, ישפרו את סביבת העסקים ויאפשרו המשך השקעה בתשתיות.
זו הסתכלות שראוי לאמץ גם בענף הבנייה.
כדי לבנות את המדינה, צריך לאפשר לחברות לבנות
מאחורי כל כביש חדש, מחלף, בית ספר או מבנה ציבור עומדות חברות ביצוע.
הן אלה שלוקחות על עצמן את האחריות להפוך תוכניות למציאות.
אבל כדי לעשות זאת הן זקוקות גם ליכולת פיננסית: אשראי, ערבויות וניהול תזרים שמאפשרים להן להמשיך לעבוד גם בתקופות שבהן הסביבה העסקית מורכבת יותר.
אבשלום הרשקוביץ, מנכ"ל רנטסייפ, מסביר:
"אנחנו נוטים להסתכל על הענף דרך מה שקורה ברבעון האחרון או בשנה האחרונה. אבל תשתיות הן לא פרויקט של שנה אחת. הן החלטה על איך תיראה ישראל בעוד עשרים ושלושים שנה."
לדבריו, דווקא בתקופות של אי ודאות חשוב להבטיח שהחברות המבצעות יוכלו להמשיך לפעול.
"בסופו של דבר, המדינה לא מפסיקה לצמוח. אם אנחנו רוצים לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה, אנחנו צריכים לוודא שלחברות שמבצעות את הפרויקטים יש את היכולת להמשיך לבנות."
לחשוב מעבר למחזור הכלכלי
כלכלה פועלת במחזורים. יש תקופות של האצה, יש תקופות של האטה, אבל הצרכים של מדינת ישראל אינם מחזוריים. האוכלוסייה ממשיכה לגדול, הביקוש לתשתיות ממשיך לגדול והצורך בחברות ביצוע חזקות, יציבות וממומנות היטב ממשיך לגדול גם הוא.
לכן, אולי השאלה החשובה ביותר היא לא מה קורה עכשיו בשוק. השאלה היא האם ההחלטות שאנחנו מקבלים היום יאפשרו למדינת ישראל לעמוד בצרכים של העשורים הבאיםת כי בסופו של דבר, תשתיות אינן נבנות עבור הכותרות של מחר בבוקר.
הן נבנות עבור הדורות הבאים.
